דרכי אל השיטה
מגיל צעיר נמשכתי לעולמות היוגה תנועה ומדיטציה, ולאורך השנים התנסיתי במגוון שיטות ודרכים. לפני כשבע שנים התמסרתי לעולם התנועה, והתחלתי להתעמק בעולם אומנויות הלחימה שתמיד משך אותי. פגשתי מורים ושיטות שונות אך בסופו של דבר התמקדתי בשיטת הטאי צ'י (LHBF) עם המורה בן בר, אשר מתמקדת בתנועה פנימית.
בשיעורי הטאי צ'י פגשתי אתגר גדול בהנעת גופי בדרך הנכונה, גיליתי שישנם איברים שפשוט מסרבים לתקשר עם איברים אחרים, ושאני בעצם בקושי עומד כמו שצריך. הבנתי שיש צורך בעוד זווית ובעוד דרך לגשת לאותם מקומות בגוף. וכך הגעתי לקורס טיפול בשיטת אילן לב.
בקורס של אילן פגשתי שיטת טיפול אינטואיטיבית אשר מבינה באופן עמוק את הויתנו התנועתית, כיצד לגשת למקומות החסומים וכיצד לאחד אותם חזרה תוך שימוש בתנועה עצמה ככלי טיפולי. הטיפולים ושיעורי התנועה שקיבלתי במהלך הקורס שכללו את דפוסי תנועתי וכיוונו אותי לגשת ברכות ומתוך שחרור מוחלט לחקירה זו.
בעודי חווה שתי פרספקטיבות אלו – אומנות לחימה פנימית ושיטת טיפול המבוססת על תנועה, הצטרפתי לקורס בתנועה אינטגרטיבית בדרך האנזו העוסקת בעבודת עומק עם תחושות הגוף ובתנועה הספירלית. בקורס חוויתי גילויים מרתקים והרגשתי שנפתחים בפניי מרחבים חדשים.
מרותק מהאופקים החדשים התחלתי להעמיק בתרגול האישי כשהכלי המרכזי לחקירה היה מדיטציה והתבוננות. חזרתי לתרגל ישיבות ארוכות, וצללתי לתוך תרגול מחודש אשר הכיל בתוכו אלמנטים שונים שאספתי לאורך הדרך. התחלתי לעבוד עם התחושות בדרכים חדשות, אך לרוב הגעתי לאיזשהו מחסום גופני- מעין חוסר נוחות אשר הפריעה לי להתרכז.
באותה תקופה בערך ראיתי כסא מדיטציה לישיבה יפנית אצל חבר ורציתי לבנות לעצמי משהו דומה עבור התרגול האישי שלי. תחושת בטן הנחתה אותי לבנות משהו שיכול לזוז, וכך התחלתי לשחק עם רעיון לבניית כסא מדיטציה דינמי, לאחר מספר ניסיונות וחיפוש אחר הצורה הפשוטה ביותר שתעניק מקסימום אפשרויות, הגעתי לכסא שהיום אני קורא לו כסא ה-FLOW.
כסא ה-FLOW אפשר לי לשבת לאורך זמן ממושך בקלות יחסית, ולחקור את גופי בנוחות. כבר מהפעם האשונה שישבתי עליו הרגשתי שהוא עושה לי 'משהו מעניין בגוף' אבל עדיין לא ידעתי להסביר לעצמי למה הישיבה עליו עושה לי טוב. וכך המשכתי ושיחקתי איתו במשך שנתיים של ישיבה יומיומית.
במהלך שנים אלה הבחנתי ביתרונות של הישיבה הדינמית, מצאתי את גופי מסתגל יותר ויותר לתנוחות ישיבה שפעם היו עבורי עינוי של ממש והישיבה הפכה לחוויה כיפית אליה רציתי לשוב בכל הזדמנות. מעבר לכך, הבחנתי שלאחר הישיבה על הכסא תנועתי השתפרה, גם בהקשר לחימתי וגם בהקשר הטיפולי.
במקביל לתהליך שעברתי בתרגולי האישי המשכתי לחקור את גוף האדם מהזווית הטיפולית ונחשפתי לעולם תוכן אנטומי בשם רכבות אנטומיות. גוף ידע זה עוסק ברקמות הפאשיה בגוף האדם, בתכונותיהן ובאופן בו הן מאורגנות. מהשיעורים הראשונים התפלאתי לגלות שבעצם כל רקמות גופינו מחוברות ושהחשיבה על קבוצות שרירים וגידים מקומיות הפועלת באופן מקומי פשוט לא נכונה.
למעשה רקמות הפאשיה נמשכת לאורך כל גופינו והעצמות עטופות בשכבות של רכבות פאשיאליות המאורגנות בצורה ספירלית, עובדה זו כבר קסמה לי והדהדה לי משהו משיעורי הטאי צ'י ושיטת הטיפול של אילן. באחד השיעורים למדנו על רקמת הפאשיה העוטפת את הריאות ותואר כיצד היא מחוברת לכל הגוף, באותו רגע המון אסימונים החלו ליפול והאמירה בעולמות היוגה והטאי צ'י של 'לנשום עם כל הגוף' קיבלה משמעות חדשה.
מרותק מהידע האנטומי החדש, חזרתי לבחון את התנועה הספירלית בגוף, ולחקור את הגיאומטריה הספירלית באופן תיאורטי. מתוך חקירה זו הגעתי לצורה הנקראת טורוס- מודל גיאומטרי המתאר שתי שדות שנעים אחד סביב השני, בתנועה מעגלית אינסופית, ויוצרים את הדפוס הכל כך מוכר של פעימה.
מודל זה מסביר המון תופעות בטבע, החל בשדות מגנטיים ועד דפוסי זרימת הלחצים הברומטריים באטמוספירה. זהו דפוס זרימה בסיסי שנמצא למצוא (אותו או נגזרות שלו) בכל תופעה בטבע.
מתוך התבוננות בחומר הרב במצאתי ולאור הידע שצברתי באופן אינטואיטיבי הבנתי שגם גופנו מבוסס באופן טבעי על מודל הטורוס הכפול, דבר המסביר את תופעת הפעימות בגופנו. הבנה זו הובילה לרצף של גילויים מפתיעים אותם חוויתי על גופי. לראשונה היתה לי הבנה מלאה לפחות ברמה התיאורטית של איך נכון לנהל את הדימוי התנועתי, ומה הקשר בין היכולת שלנו לממש את הדימוי הזה בגוף לבין היכולת שלנו לנשום בחופשיות.
הישיבה על כסא המדיטציה שלי לאור הידע החדש נראתה לי הגיונית מאוד, הבנתי כיצד היכולת לשחרר אך עדיין להיות זקוף ונוכח קשורה לתנועה טורודיאלית וליכולת לנשום בחופשיות. משם בתהליך די מהיר שנמשך מספר חודשים התחלתי לפתח שיטה שארגנה את כל הנושאים בהם התעסקתי – כיצד לחשוב את התנועה, כיצד להתרכז בתחושות הגוף, כיצד לנהל את קשב וכיצד לייצר תנועה מלאה.
מאז ועד היום אני מתנסה בשיטה זו וממשיך להתבונן במה שקורה לי, לפרט את השלבים ולהרחיב אותם, מתוך רצון לחלוק את התובנות שגילתי עם כל המעוניין בהן. בשיעורי התנועה בשיטה אני נוגע בנושאים בהם אני עוסק, תוך הליכה בדרך מאוד ספציפית המעודדת פיתוח קשב לתחושות הגוף ככלי מרכזי לחקירה, לצד הבנה ברורה של המודל התנועתי והתנסות ישירה בחוויה פיזית ברורה.
אני מתרגש לחלוק את תובנותיי על הגוף, ולהציע את התהליך שפיתחתי הנועד להכווין ולייצר נתיב לגילוי עצמי של המתרגל.
