Harmonious Flow

השיטה נשענת על הידע העומד בבסיס אמנויות תנועה וריפוי מהמזרח, המתאר את גוף האדם כמכלול מרכזים אנרגטיים ונתיבי זרימת אנרגיה, המתמיר אנרגיות עם החוץ הסובב אותו.

על פי תפיסה זו אנו ביטוי פרקטלי של יקום זורם ומשתנה, בהתאם לכך מצבנו הטבעי הוא של זרימה וחופש להשתנות.

תפיסת הגוף-נפש-סביבה כרב מערכת הפועלת בהרמוניה בין מרכיביה, מבוססת על שילוב בין מודל ששת ההרמוניות המגיע ממערכת ה-LHBF (אמנות לחימה פנימית שפיתח נזיר דאואיסט) לבין משמעותו המוצפנת של סמל היין יאנג המוכר.

 

מודל ששת ההרמוניות  

 

הגוף בהרמוניה עם המיינד

המיינד בהרמוניה עם הכוונה

 

הכוונה בהרמוניה עם העוצמה

העוצמה בהרמוניה עם הרוח

 

הרוח בהרמוניה עם התנועה

התנועה בהרמוניה עם הסביבה 

 

מעבר לפירוט המערכות מהן מורכב הגוף-נפש-סביבה והיותו מעין תרשים התפתחותי, הדבר המשמעותי במודל הוא הבלטתו את חשיבות ההרמוניה בין המערכות השונות, הנתפסת כתהליך דינמי- מערכת יחסים של תאימות בין גורמים הנפגשים והופכים לשלם הגדול מסך חלקיו.

 

הרמוניה היא מצב של תואם המאפשר לחבר את העוצמות של הגורמים, ולייצר מערכת יחסים בעלת עוצמה משלה.

  

כשאנו משכללים את המצב ההרמוני אנו מטפחים את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, על מרכיבינו הפנימיים, ועם עולם פועם וזורם בו כל התופעות מבוססות על עקרונות תנועה רחבים.


משמעותו המוצפנת של סמל היין יאנג


הידע המתאר את עקרונות התנועה במרחב אף קדם למודל ששת ההרמוניות והוא למעשה מקודד בסמל היין יאנג הדאואיסטי. סמל זה הוא גרסה דו מימדית של טורוס כפול פועם – יין יאנג בארבעה מימדים (המימד הרביעי הוא הזמן).

 

מודל הטורוס הכפול הפועם מראה כיצד כל דבר ביקום מורכב משני כוחות מנוגדים ואת הזרימה הדינמית המאפשרת השתנות ממופע למופע תוך שמירה על איזון בכל רגע נתון.  

 

דינמיקת הפעימה, המכונה שפת התנועה הטבעית, מתבטאת גם בדרך בה נע גופנו החל באופן בו מערכות רקמתיות מחוברות ועובדות יחדיו על מנת לייצר תנועה פיזית, ועד לחוויות הפעימה הברורות – פעימות הנשימה ופעימות הלב.

HF עוסקת במציאת שפת התנועה הטבעית בגופנו, ומלמדת כיצד דרך התבוננות בתנועה המתרחשת בנו ניתן להכיר את מערכותינו, ולהגדיל את מודעותנו אליהן והתיאום ביניהן.

 

כשאנו למדים להכיר את הקוד הבסיסי של התנועה ומסוגלים ליישמו, אנו מגלים דרך מיטיבה לנוע הפורשת פוטנציאל רחב למימוש.

התרגול מפתח את האיכות המכונה ‘זרימה הרמונית’ המתארת מצב הוויתי בו אנו פועלים בתיאום עם כל מרכיבנו הפנימיים, עם הסביבה ועם התרחשותה של התנועה.

השיטה מעודדת פיתוח הוויה זורמת והרמונית על ידי יצירת מרחב תרגול המחבר בין פיתוח הקשב לפיתוח יכולתינו לנוע בהתאם לדינמיקת התנועה הטבעית.

 

המתרגל עובר רצף תהליכים המעודדים אותו צעד אחר צעד לעבר חווית תנועה הרמונית.

הרצף התהליכי –  

• ללמוד כיצד ‘לעשות פחות’ על מנת לחסוך באנרגיה, ולהפנותה לעבר תהליך שכלול דפוסי תנועתנו.  

• ללמוד כיצד להיות במבנה ללא מאמץ, ולפתח קשב לזרימה הפנימית המתרחשת בנו בתוכו.

 לפגוש בגופנו תנועה המהדהדת את שפת התנועה הטבעית.

 

• ללמוד כיצד לייצר תנועה מלאה הפועלת לפי דינמיקת התנועה הטבעית, ומשלבת את כול מערכותינו בצורה מתואמת.

 

• גיבוש תפיסה עצמית חדשה המייצרת הוויה הרמונית.

 

• פיתוח עוצמה.

 

מלבד הדגשת הרצף ההתפתחותי הנתון, התרגול נתמך בכיסא מדיטציית FLOW, המסייע לחשוף את הטבע הדואלי של התנועה בגופנו, לצד מהלך מתודי הנקרא מעגל ההנכחה.

כיוון שתהליך שכלול דפוסי תנועתנו דורש תשומת לב רבה, מכוונת השיטה בשלבי התרגול הראשונים לצמצום ועצירת התנועה החיצונית, המסייעיים לצבירת אנרגיה בה אנו יכולים להשתמש כדי להרחיב את מודעותינו לאופן בו אנו נעים, ולייצר שינוי מרובד פנימי בהוויתנו.

אין משמעות העצירה התקשחות או ניסיון להגביל את תנועתנו, למעשה כל הזמן מתרחשת תנועה גם כשאנו נמצאים בתנוחה מסויימת. הכוונה היא אך ורק להפסיק להניע את השלד במרחב באופן מסויים.

 

בגישת HF העצירה אינה נכפית אלא מתרחשת באופן טבעי, ולמעשה תהליך עצירת התנועה החיצונית צומח יחד עם תהליך גילוי הזרימה הפנימית המתרחשת בנו.

גופינו הוא מכלול של מערכות אנרגטיות הנמצאות כבר בזרימה כלשהי ומנוהלות על ידי המערכת העצבית. כשאנו מצמצמים את התנועה חיצונית אנו למעשה מאפשרים להכרתנו להתמקד בזרימה המרכזית אליה אנו מכוונים-  פעילות המערכת העצבית הנמצאת בתהליך מתמיד של חישת הגוף בחלל, המייצרת את החוש המרחבי.

 

זרימה זו מכונה ‘הזרימה הפנימית’ והיא מתרחשת בכל רגע נתון בין אם אנו במנוחה או בתנועה.

כדי להכיר זרימה זו אנו צריכים לפתח קשב לתחושות בגופינו שהן אותות המגיעים אלינו דרך מערכת העצבים, מספרים לנו מה באמת קורה ברגע הנוכחי וכיצד אותה זרימה מתנהגת.

רצף מתמיד זה של תחושות הוא חומר הגלם עבור המיינד המייצר את הדימוי התנועתי לפיו הגוף נע. לכן שכלול הסף התחושתי הוא הצעד הראשון בדרך להכרת גופנו באופן מעמיק, ופיתוח אפשרויות תנועה חדשות.

בתרגול נתחיל בצמצום התנועה החיצונית והפניית הקשב למרחב התחושתי, ונמשיך בחקירת דפוסי תנועתנו בשלושת המבנים הבסיסיים– שכיבה, ישיבה ועמידה, לצד תרגול וריאציות תנועתיות שונות המדגישות ומפתחות את יכולתינו לנוע באופן מלא לפי דינמיקת התנועה הטבעית.

 

התרגילים מובנים באופן הדרגתי, וניתן להגיד באופן כללי שככל שמתקדמים בתרגול כך התרגילים יהיו יותר ויותר בתנועה מלאה במרחב.  

בהתאם לתפיסת הגוף כמערכת הוליסטית כל מפרק ורקמה בגוף תורמים את חלקם ליכולת התנועה הכללית. עם זאת אנו נתמקד בשלושת המרכזים התנועתיים המשמעותיים ביותר בגופינו. 

שלושת המרכזים הם :    

 

 אזור הצוואר – מפגש חוליות השדרה העליונות עם הגולגולת.

 

 המרכז שלנו –  מפגש חלקנו העליון עם התחתון- מכלול מפרקי הירכיים, עצמות האגן ועמוד השדרה התחתון. 

 

 כפות רגלינו והקרסוליים – מפגש הגוף עם האדמה.

 

כיוון שנושא פיתוח הקשב הוא נדבך מרכזי בשיטה, המבנה העיקרי סביבו מתארגן התרגול הוא תנוחת הישיבה.

הישיבה היא תנוחת מדיטציה קלאסית, המאפשרת מקום נכון באמצע בין עשייה להרפייה. תנוחה זו מציבה אתגר לעמוד השדרה הנדרש לארגן את עצמו כנגד כוח הכבידה, כאשר מנגד לא נדרשת מהרגליים עבודה שרירית משמעותית הצורכת אנרגיה רבה.

 

בנוסף, בתנוחת ישיבה קל יותר ללמוד איך 'לשחרר' באופן אקטיבי כיוון שאנו מתעסקים עם פחות מרכזים תנועתיים אשר בדרך כלל חסומים במידה מסויימת בעיקר במרכז התחתון שלנו- כפות רגלינו וקרסולינו. 

 

ולבסוף, תרגול הישיבה כמבנה מרכזי למצוא בו עמדה של חופש הוא אסטרטגיה לטווח רחוק. כיוון שבחיינו המודרנים אנו נאלצים לשבת ממושכות, אנו יכולים לשאוף לחבר בין האיכויות שאנו מתרגלים בתנוחות הישיבה לאופן ישיבתנו במשרד, וכך לחבר בטבעיות את התרגול וחיי היומיום.

כסא ה-FLOW משמש מעין זכוכית מגדלת המאפשרת לנו להציף דפוסי תנועה עדינים שברגיל אין לנו מספיק רזולוציה תחושתית כדי לתפוס, כיווון שהוא מגביר את רמת החופש במערכת, ומאפשר תנועה מעגלית המשכית ורציפה.

 

הכסא מותאם לעבודה בשלושת המבנים (ובעיקר לתנוחות ישיבה שונות), ונועד לגרות תנועתיות כחלק מתהליך שכלול דפוסי תנועתינו, ולשמש עוגן לחוויה פיזית קונקרטית דרכה ניתן לבסס שפה משותפת.

 

לכסא רגלית יחידה במרכזו בעלת סיומת עגולה המאפשרת תנועה חסרת מאמץ סביב מרכז שאינו משתנה. מצב זה מאתגר את החוש המרחבי, ומעודד מציאת שיווי משקל והתמקמות במרכז תוך כדי תנועה.

 

התנועה העגולה מותאמת למבנה הטבעי של הגוף ומהדהדת את הגיאומטריה האנטומית בה מאורגנים המפרקים ורקמות הגוף השונות, ורציפות התנועה מרווה את הגוף בתנועה לה הוא זקוק, מעצימה את זרימת המידע במערכת הסנסורית, ומסייעת בשכלול תמונת הגוף הפנימית ומציאת מסלולי תנועה חדשים. 

 

כסא ה- FLOW  מסייע לפיתוח התנועתיות בגוף, אך גם מאפשר להציג מעין חידה לגוף – למרות שהוא מגרה תנועה אינסופית אנו יכולים באופן פרדוקסלי להשתמש בו כדי לשאוף לעצירת התנועה חיצונית.

 

מצב דואלי זה בו אנו שואפים להיות במנוחה מוחלטת בתנוחה מסויימת, ומאידך נמצאים במצב בו סף התנועה תמיד מאותגר, מייצר תנועה חסרת מאמץ החושפת ומשכללת את התנועה הפנימית עד למצב בו מתוך אותה תנועה פנימית פועמת מתמלא הגוף במתח בריא הזורם בו בחופשיות ותומך בו, בעוד הוא חופשי לחלוטין מאחיזות מקומיות ברקמות השונות. 

 

עבודה עם כסא ה-FLOW מדגישה את צמדי הניגודים המשלימים- נוכחות מול התרוקנות, שקיעה מול הזדקפות ומתח מול הרפיה, וחושפת את הדינמיקה בין מכלולי גופינו ובאופן טבעי את הדרך היעילה ביותר לנוע.

 

בעזרתו אנו יכולים לשאוף להישג המשמעותי הראשון בתהליך – למצוא כיצד להיות בצורה חיצונית כלשהי מתוך חוויה פנימית של חופש.

בשיטת התרגול HF אנו מטעימים את הגוף בחווית תנועה דואלית, ומספקים לו גירויים ותרגילים המסייעים להרחבת מודעותנו לאופן בו פועל המכלול גוף-מיינד-כוונה, ולמציאת דינמיקת התנועה הטבעית בגופנו.

לאחר שנבסס את הקשב למרחב התחושתי, ונחוש את הזרימה הפנימית המתרחשת בנו, נלמד באופן טבעי, ובעזרת תרגילים מודרכים, לחשוב את הגוף בצורה המתאימה למבנהו ולדינמיקת התנועה הטבעית עבורו, ובעצם לשכלל את המיינד המפעיל את הגוף ומייצר עבורו את תוכנית התנועה או הדימוי התנועתי.

 

כשאנו למדים כיצד לייצר דימויי תנועה הנגזרים משפת התנועה הטבעית, וכיצד ליישמם בגופנו, אנו יכולים להשתמש בשפה תנועתית זו כדי להמשיך ולפתח את תבניות התנועה בגופינו ולתאם בין מערכותינו בתנוחות שונות ובמצבים משתנים, וכך להרחיב את המצב ההרמוני, בו כל חלק בגוף משתתף ותורם את חלקו בכל מטלה שאליה שאנו מתכוונים.

במצב המתואר הזרימה הפנימית נמצאת בהרמוניה עם הצורה החיצונית, הגוף מתואם בצורה מושלמת עם המיינד והמיינד עם הכוונה. מצב זה מתאפיין בתחושת שלמות ואחדות מיוחדת בגוף, וניתן לתארו כשחרור פעיל המתבטא בחוסר מאמץ.

 

היכולת לשחרר היא שער לאומנויות התנועה הפנימיות, שכן שחרור משמעו ויתור על אמביציה, והסכמה לזרום עם מה שיש, ללא המפגש הזה עם המציאות וקבלתה, תמיד נהיה בעמדה פנימית של מאבק וניסיון לשלוט. 

 

אמנות השחרור הפעיל היא תוצר של פיתוח מודעות רחבה למרכיבי הוויתנו, ויישום אקטיבי של תפיסת מציאות הוליסטית, בה מידת ההרמוניה בין מערכות הגוף-נפש-סביבה, ודינמיקת התנועה הן המפתח ליצירת שינוי.

 

תהליך שחרור זה מתרחש בהדרגה, ולמעשה אין לו סוף, ההתקדמות היא ספירלית ורב מימדית, עם זאת בכל צורה ובכל רמה שבה נבחר לתרגל ישנו מהלך חוויתי ברור המהווה את לב השיטה הנקרא ‘מדיטציית flow ’.

‘מדיטציית ה-flow’ מורכבת ממספר תנועות מנטליות המניעות תהליך מעגלי שמטרתו פיתוח ושכלול שלמותנו ההרמונית וחיסכון באנרגיה אותה נוכל להפנות לכל כוונה שנרצה לממש.

מהלך זה הוא תמצית התרגול, והוא מבוסס על הרעיון שאנו כבר נמצאים במצב מסוים של תואם בין מרכיבי הוויתנו, ושניתן לייצר שינוי על ידי התבוננות אקטיבית באופן בו אנו מבטאים את התנועה המתרחשת בנו.

 

מהלך זה יכול להיתפש ולהתבצע ברמות שונות, החל ברמה הפיזית ועד המנטלית. מרכיבי ההרמוניות שזורים זה בזה, והדבר החשוב באמת הוא יכולתו של המתרגל לגשת לתחושות ולמידע הקיימים בכל שדה. 

עם זאת ישנה חשיבות להתפתחות הדרגתית ובניית בסיס משמעותי שיוכל לתמוך בהתקדמות לאורך זמן. לכן השלב הראשון הוא לתרגל את ההרמוניה הראשונה גוף-מיינד. בהתאם לכך הותאמה המדיטציה להתמודדות עם כוונה זו.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.